שיחות בנושא חינוך הרב גודמן רבנות מנהיגה קהילה

תקצירי שיחות אודיו הרב יונה גודמן

מה בעמוד זה?  | 272 מבט חינוכית על הרכבת האווירית לחו"ל273 תפקידנו ההורי בשבועות האחרונים של החופש הגדול   |   274 טיפוח אוירת אלול עם הילדים בחופש   |  280 כיצד נחבר את ילדינו למהות ליל הסדר?  |   281 התייחסות חינוכית ליום השואה - בחיק המשפחה והקהילה   |  

תקציר 272 מבט חינוכי על הרכבת האווירית לחו"ל - תמוז תשע"ז
הרב יונה גודמן מציע לנו לבחון, בצורה עדינה ולא פוגענית, את המסר החינוכי המוקרן לילדינו מהגידול הניכר בכמות אנשי הציונות-הדתית שבוחרים לבלות את חופשותיהם בחו"ל. לדבריו, מבלי לדון חלילה במעשיו של מישהו מסוים, ראוי לבחון את המסר הציבורי המועבר בכל הקשור לארץ ישראל ושייכותנו אליה.

לדעתו של הרב יונה, "דווקא בימים אלו, בהם אנו זוכרים את חורבן המקדש והגירוש מארץ חיינו, ראוי לנתח באומץ את המסרים הרוחניים שאנו מקנים לילדינו בכל הקשור לקשר שלנו לארץ". לדבריו, "בעבר, עת טיסות לחו"ל היו יקרות, רבים מאיתנו נמנעו מטיולים בחו"ל והסבירו כי עלינו לטייל בארץ ולחזק את הקשר אליה, במקום לנסוע לארצות נכר. ברם, ברגע שרמת החיים עלתה ומחירי הטיסות ירדו, לפתע עומעמה האידיאולוגיה וכמות המטיילים בחו"ל גדלה עשרת מונים".

הרב גודמן מוסיף כי "לפני שנים ספורות, ראשוני הנוסעים היו מנמקים זאת בצורך להתנתק לגמרי, מכיוון שבחו"ל לא היה קשר טלפוני ממשי עם הארץ. אך היום, כל נוסע מצטייד בחבילת שיחות לארץ, יש ווטסאפ ושיחות מקוונות, כולם נשארים בקשר רציף עם הארץ ואף נימוק זה נפל".

הרב מדגיש כי "לכל אחד יש את שיקוליו, ואין לנו לדון באף אחד אישית. אך הכמות הבלתי נתפסת של פרסומות וטיולים מאורגנים המופיעים בעלוני השבת, בצד כמות האנשים המטיילים באופן פרטי, מחייב אותנו לבחון את המסר הציבורי הכולל".

הוא מספר: "אנו חיים בעידן בו המוני בוגרי כיתות יא טסים עם חברים לחו"ל בקיץ שלפני כיתות יב. אלפים מבנינו טסים לטייל מייד אחרי השירות, כולל מאות רבות של בנות אחרי השירות הלאומי. אך כשפותחים דיון על הנושא עם ילדינו, הם מופתעים וכלל לא מבינים מה הבעיה".

לדבריו, גם מי שלעתים טס, ראוי לו לקיים דיון חינוכי עם ילדיו על עצם הסוגיה ולמצוא דרכים כדי לעדן את משמעות הנסיעות. כך למשל, "יש מקום לבחון את יחסינו לאנשים שמאידיאולוגיה בוחרים להישאר בארץ – האם אנו משבחים אותם בפני ילדינו או חלילה להפך. בנוסף, יש מקום לבחון את כמות השיחות שלנו על הטיול, בחודשים שלפניו ואחריו. האם מוקד השיחות שלנו ביומיום הוא ערכי ורוחני, או שבמשך שבועות אנו משוחחים רק על החוויות ממדינה פלונית וממסעדה כשרה אלמונית". במקביל, וללא קשר ישיר לנסיעות, ממליץ הרב להעמיק את החינוך שלנו להבנת משמעותה של הארץ, קדושתה וייחודה. "משמעות שברוך ה' אנו זוכים לפגוש מחדש, אחרי אלפיים שנות תפילה וכיסופים".


  תקציר 273 תפקידנו ההורי בשבועות האחרונים של החופש הגדול - אב תשע"ז

הרב יונה גודמן אומר ש'לוח השנה' מזמן לנו תקופות שונות שלכל אחת מהן אפיון ייחודי של הנדרש מאיתנו במישור האישי והמשפחתי. כך למשל, מאחורינו תקופת 'שלושת השבועות' וימי בין המצרים, בהם שואפים אנו לחוש את ההעדר, להתאבל על מה שאין ולחשוב מה עלינו לתקן כדי להמשיך ולצעוד לעבר הגאולה. בדומה, לפנינו חודש אלול וימים של סליחות ורחמים, תשובה ותיקון אישי.

נוכח שתי תקופות אלו, מציע לנו הרב יונה לבחון את תפקידנו כעת, בימים בהם אין קייטנות, החופש הגדול נכנס למחצית השנייה שלו, וטרם התחדשו הלימודים.

לדבריו, "רבים חשים כעת סוג של 'בין הזמנים', כולל משפחות בהן אין מישהו שלומד בישיבה עם 'בין הזמנים' רשמי. זו תקופה של חופשים, בטלה בימים אחרים ולעתים תחושה של רפיון". "במשפחות רבות", כך לדעת הרב גודמן, "מרפים מההקפדה על מגוון הגבולות שנקבעו בתחילת החופש".

נוכח מצב זה, הוא מציע לנו לראות כעיקר משימתנו בימים אלו, את טיפוח המשפחתיות בכלל, ואת הקשרים עם כל ילד לחוד, בפרט. לדבריו, "כן, אף זה חלק מעבודת ה' שלנו, שבמובן מסוים מגיע לשיא בשבועות אלו". הרב יונה מציע לנו לעצור, לחשוב ולהוביל פעולה מודעת כפולה. "מצד אחד, גם אם רוצים לאפשר הרפייה בגבולות ובכללי הבית, רצוי לעשות כן בתוך מסגרת. למשל, אם בחודש הראשון הקפדנו על חצי שעה יומית במחשב, אפשר כעת להרפות ולהגדיר שמותר לשחק במשך שעה יומית במחשב. אך חשוב להגדיר את הזמן המתוקן. בדומה, אם בחודש הראשון סיכמנו שבקיץ מותר לילד מסוים ללכת לישון כל יום בשמונה וחצי בערב, ניתן כעת לסכם שקצת מרפים, אך קובעים זמן מתוקן של תשע בערב".

הרב יונה טוען שאף באכיפת כללים אלו ניתן להרפות קצת, וביתר קלות לאפשר "הארכה", ובלבד שיש סדר ומסגרת גם בתקופת החופש. במקביל, הוא מדגיש כי עלינו לזכור כי "זו תקופה בה צריך לפנות זמן רב יותר לילדינו. להבין שיש כעת הזדמנות חשובה לבניין קומה נוספת במשפחתיות שלנו, שבע"ה תעלה קומה לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה".

274 טיפוח אוירת אלול עם הילדים בחופש  

"ושוב אנו מציינים את תחילת אלול במקביל לשלהי החופש הגדול. האם הילדים שלנו אמורים לחוות תחושות של התעוררות ותשובה, במקביל לבריכה ולקניון, למחשב ולבילוי?" כך פותח הרב יונה גודמן את דבריו, בבואו לנתח בצורה פרקטית את האתגר החינוכי איתו אמורים להתמודד משפחות רבות בימים אלו. לדבריו, "בחלק גדול מהמשפחות, אלול כביכול 'מוקפא' עד לפתיחת שנת הלימודים בגן או בבית הספר. זאת בהנחה ששמה כבר יארגנו לילדינו פעילויות שונות שיצרו אווירה של חודש אלול".

לדעתו של הרב יונה, גישה זו מוטעית. "וכי אווירת חודש אלול הומצאה כדי לשמש תפאורת רקע לפעילות חברתית וחינוכית בית ספרית?? היא נוצרה עבורנו, ואווירת החודש אמורה ללוות כל אחד באופן אישי ומשפחתי. אולי דווקא בזכות שימי אלול נופלים השנה בזמן שאין בית ספר, נזכור לעשות את תפקידינו בבית בהקשר זה, לטובתנו ולטובת ילדינו".

הרב יונה כולל בדבריו אוסף עצות פרקטיות שניתן לאמץ בחיק המשפחה.

"רבים מתוכנו נוהגים בימי ספירת העומר – לספור את העומר גם בבית, עם הילדים, כמעש חינוכי. באותה מידה, כל עוד אין בית ספר, ניתן כל בוקר לתקוע בשופר בבית, לטובת מי שלא היה בבית כנסת. בדומה, יתכן שכל המזמור של 'לדוד ה' אורי' או כל הסליחות זה ארוך מידי לילדים קטנים. אך ניתן לבחור משפט או שניים קבועים שילדינו ילמדו בעל פה ואותם נאמר איתם כל בוקר, תוך הסברה שזה חלק מההכנות שלנו לראש השנה." "בגילים צעירים, אפשר לחשוב יחד איתם על יצירות יד וקישוטים שנכין כעת לבית, כדי שנחוש כולנו שחודש אלול הגיע. אפשר לקשט את הסלון או את החדר, בדברים שהילד הציע להכין יחדיו שקשורים לאווירת הימים הנוראים".

לדעתו של הרב יונה, העיקרון הזה נכון גם למתבגרים. "אם יש ווטסאפ משפחתי, אפשר שכל יום בן משפחה אחר יעלה קטע קצר שמוסיף למודעות ולהתעוררות, אותו יפיץ בקבוצה המשפחתית".

"סוף דבר", אומר הרב יונה, "ימים אלו של חודש אלול שמקבילים לחופש הגדול, מהווים אתגר והזדמנות עבורנו, להוסיף קומה בחינוך ילדינו תוך העמקת העשייה החינוכי-רוחנית של המשפחה. בידינו הדבר".


280 כיצד נחבר את ילדינו למהות ליל הסדר? ניסן תשע"ח

"יש משהו תמוה קצת במבנה ליל הסדר שלנו". בקביעה זו פותח הרב יונה גודמן את שיחתו להורים לקראת חג הפסח וליל הסדר הקרבים ובאים.

"הרי בלילה הזה אנו מבקשים להעביר לילדינו את שרביט השייכות לעם ישראל" ממשיך הרב יונה ומסביר, "במקביל לקיום מצוות הערב, אנו רוצים שיפנימו את משמעות היותם שייכים לעם ישראל, ואת הזכות והאחריות הנגזרות מכך".
הרב גודמן מסביר כי "חז"ל לימדו אותנו שכדי לחולל לימוד משמעותי, יש צורך שאדם ישאל. רק כשהוא שואל משהו באופן כן, יש סיכוי שהוא יקשיב לתשובה. לכן, כדי שילדינו ישאלו, אנו עושים שינויים מפתיעים: במקום להתחיל את הארוחה ורק בתוכה לאכול ירקות, אנו מקדימים לאכול כרפס עוד לפני תחילת הסעודה. אנו נוטלים ידיים על הכרפס, דבר שלא עושים כל השנה, ועוד. הכל כדי ששינויים מוזרים אלו יעוררו את הילדים לשאול 'מה נשתנה הלילה הזה'. אחרי שהם שישאלו באמת, יש סיכוי שהם יקשיבו היטב לתשובה, אותה נפרוס ב'מגיד' ".

לדעתו של הרב יונה, הבעיה עם שפע השינויים שנועדו לעורר את הילדים לשאול, היא שמלמדים את הילדים מראש על כל השינויים! "הרי בגן הם יודעים כבר לומר בעל פה את כל סימני הסדר, כולל כרפס ויחץ. יתירה מזאת, הם לומדים בעל פה מגיל צעיר מאוד את ה"מה נשתנה". בליל הסדר הם שואלים את ארבעת השאלות כי לימדו אותם לדקלם אותן, ולא כי הם באמת שואלים".

לדבריו, נוכח מצב זה הורים רבים הופכים את הבית לסוג של מרכז הדרכה, בו הם מכינים ומעבירים חידות ושאלונים, סיפורים והצגות, הכול כדי לעורר הזדהות של הילדים עם תוכן ליל הסדר. הכול כדי שיחוו משהו ממשמעות קיומו של עם ישראל וחשיבות היותם חלק ממנו.

הרב יונה מברך על שפע אמצעי עזר אלו, אך מציע לא לראות בהם עיקר. "אם בלילה החשוב הזה אנו נהפכים לסוג של 'מפעילי אירועים' שיודעים להעביר להם הפעלות רבות, משהו חשוב חסר. אני מציע לשנות את המבט. במקום להתמקד בחיפוש דרכים כיצד לעניין אותם, להתבונן פנימה ולשנות משהו בתוכנו".

"לחשוב מה עלינו ללמוד ולהפנים, כדי שבאופן עמוק נחווה את חג החירות". את דבריו הוא מגבה במשל: "לא פעם שמענו על רבנים חשובים שמציינים כל שנה שני ימי הולדת. אחד בתאריך לידתם הביולוגי, ואחד בתאריך בו הם זכו להגיע ארצה ולהצטרף לשיבת עם ישראל לארצו. הם עושים זאת ליום של התבוננות והודיה, באופן אישי, ולא בשביל ילדים. ביום השנה להגיעם ארצה הם מלאי מחשבות על הזכות להגיע לארץ ישראל ועל המתחייב ממנה. באותה מידה, אם אנו באמת נהיה בשמחה ובהתרגשות בליל הסדר, אם אנו באמת נחוש קומה נוספת של חירות, אם נטפח הבנה נוספת של משמעות היותנו חלק מעם ישראל – הילדים יחושו שאנו מתרגשים באמת. זה מה שירשים אותם, בזכות הכנות שלו. לאחר מכן, יש כמובן מקום גם להפעלות ולאמצעים שיעזרו להם להבין מה כה מרגש את אבא ואת שאר המבוגרים".

הרב יונה מסיים ומזכיר: "לא במקרה אין אנו אומרים 'חייב אדם להראות לילדינו כאילו הם יצאו במצרים'. אנו אומרים על עצמינו, 'חייב אדם לראות עצמו' – וממילא זה בע"ה גם יסחוף את הילדים אחרינו במסע החירות של כולנו.

281 התייחסות חינוכית ליום השואה בחיק המשפחה והקהילה - ניסן תשע"ח

"במידה מסוימת, משנה לשנה עולה הקושי להתייחס ליום השואה". באמירה זו פותח הרב יונה גודמן את שיחתנו השבועית.

לדבריו, מספר קשיים חוברים בכל הקשור להתייחסות ליום השואה: ראשית, לרוב החגים יש מקום משמעותי בתוך הבית. כך פסח בליל הסדר המשפחתי, כך חנוכה בהדלקת חנוכיה במשפחה וכך במידה רבה בימים אחרים, אפילו ט"ו בשבט ופירותיו. ברם, מסיבות שונות נוצרה מציאות בה ליום השואה ('להבדיל') מתייחסים בבית הספר או בתנועת הנוער, וכמעט ואין התייחסות משפחתית.

שנית, משנה לשנה יש פחות ניצולים שיכולים לספר את סיפורם לדור הצעיר ובכך ליצור הזדהות. עלינו לחפש דרכים נוספות כדי 'לחבר' את ילדינו לתודעת השואה. שלישית, ככל שעוסקים במספרים גדולים של מאות אלפי ואף מיליוני נרצחים, עלולים הצעירים לשכוח שכל שם הוא אדם, עם משפחה וחיים מלאים.

נוכח נסיבות אלו, מציע הרב יונה "לעשות מאמץ להתייחס ליום השואה גם בחיק המשפחה. ראשית, לספר מהזווית שלנו מהו יום השואה עבורנו ומה משמעותו. חיוני שישמעו את המחשבות והתפיסות שלנו ולא רק של אחרים. בהמשך, ניתן בין השאר לחבור למיזם מיוחד שהלך והתפתח בשנים האחרונות, המכונה 'שם ונר' ".

לדברי הרב יונה, מישהי בשם אלישה יעקבי חשה בקשיים הנ"ל, והחליטה מיוזמתה להוביל מיזם בו כל אחד יזכור אדם מסוים שנספה בשואה. "במסגרת המיזם, כל אחד מאיתנו נקרא להדליק נר עבור נספה מסוים. באתר של 'שם ונר' שהיא הקימה יש כבר עשרות אלפי שמות. בתוכם ניתן לעשות חיפוש ולבחור שם לפי ארץ מוצא, עיסוק, גיל וכו'. את השם שבוחרים ופרטיו ניתן להדפיס במחשב הביתי, ולהדביק על נר זיכרון רגיל שקונים במרכול. ליד רוב השמות יש סוג של ברקוד שמאפשר להיכנס לאתר רשמי ולקרוא עוד על האיש או אישה המסוימים".

הרב יונה מוסיף שמי שמכיר שמות של אנשים שנרצחו בשואה, יכול להיכנס לאתר ולהוסיף אותם, ובכך "להעשיר את המאגר ואת הזיכרון". בדבריו הוא מדגיש שכל שימוש באתר הוא בחינם ושמדובר במיזם "לשם שמים". לדעתו, "מהלך זה, של הדלקת נר לאדם מסוים, מתאים כמובן גם לתלמידים בכיתה בבית הספר או חברים בקבוצה בתנועת נוער, ולא רק למשפחה".

לדבריו של הרב גודמן, דווקא ההזדהות עם סיפורו של אדם מסוים, עם שם ועיסוק, שנת לידה ואולי פרטים על מקום ומועד הירצחו, יכולים להיות נקודת מוצא למבט רחב יותר, עת ניגש עם הילד למחשב ונחפש מידע נוסף על הקהילה באותה עיירה \ על נספי אותו מחנה וכן הלאה.

הרב יונה מסיים באמירה כי "דווקא בשנת השבעים למדינה, עלינו להעמיק את הבנתנו גם בנוראות השואה. בין השאר, ראוי לתת ביטוי ליום זה גם בתוך המשפחה, וההצעה להדליק נר לאדם מסוים עשוי להיות חלק מהמהלך הכולל שמבקש לטפח הזדהות מצד אחד, ויחס רוחני נכון מצד שני".
facebook banner
70 למדינת ישראל
הרב והרבנית גץ
חיפוש פנימי באתר