שיחות בנושא חינוך הרב גודמן רבנות מנהיגה קהילה

תקצירי שיחות אודיו הרב יונה גודמן

מה בעמוד זה?  | 272 מבט חינוכית על הרכבת האווירית לחו"ל273 תפקידנו ההורי בשבועות האחרונים של החופש הגדול   |   274 טיפוח אויירת אלול עם הילדים בחופש   |

תקציר 272 מבט חינוכי על הרכבת האווירית לחו"ל - תמוז תשע"ז
הרב יונה גודמן מציע לנו לבחון, בצורה עדינה ולא פוגענית, את המסר החינוכי המוקרן לילדינו מהגידול הניכר בכמות אנשי הציונות-הדתית שבוחרים לבלות את חופשותיהם בחו"ל. לדבריו, מבלי לדון חלילה במעשיו של מישהו מסוים, ראוי לבחון את המסר הציבורי המועבר בכל הקשור לארץ ישראל ושייכותנו אליה.

לדעתו של הרב יונה, "דווקא בימים אלו, בהם אנו זוכרים את חורבן המקדש והגירוש מארץ חיינו, ראוי לנתח באומץ את המסרים הרוחניים שאנו מקנים לילדינו בכל הקשור לקשר שלנו לארץ". לדבריו, "בעבר, עת טיסות לחו"ל היו יקרות, רבים מאיתנו נמנעו מטיולים בחו"ל והסבירו כי עלינו לטייל בארץ ולחזק את הקשר אליה, במקום לנסוע לארצות נכר. ברם, ברגע שרמת החיים עלתה ומחירי הטיסות ירדו, לפתע עומעמה האידיאולוגיה וכמות המטיילים בחו"ל גדלה עשרת מונים".

הרב גודמן מוסיף כי "לפני שנים ספורות, ראשוני הנוסעים היו מנמקים זאת בצורך להתנתק לגמרי, מכיוון שבחו"ל לא היה קשר טלפוני ממשי עם הארץ. אך היום, כל נוסע מצטייד בחבילת שיחות לארץ, יש ווטסאפ ושיחות מקוונות, כולם נשארים בקשר רציף עם הארץ ואף נימוק זה נפל".

הרב מדגיש כי "לכל אחד יש את שיקוליו, ואין לנו לדון באף אחד אישית. אך הכמות הבלתי נתפסת של פרסומות וטיולים מאורגנים המופיעים בעלוני השבת, בצד כמות האנשים המטיילים באופן פרטי, מחייב אותנו לבחון את המסר הציבורי הכולל".

הוא מספר: "אנו חיים בעידן בו המוני בוגרי כיתות יא טסים עם חברים לחו"ל בקיץ שלפני כיתות יב. אלפים מבנינו טסים לטייל מייד אחרי השירות, כולל מאות רבות של בנות אחרי השירות הלאומי. אך כשפותחים דיון על הנושא עם ילדינו, הם מופתעים וכלל לא מבינים מה הבעיה".

לדבריו, גם מי שלעתים טס, ראוי לו לקיים דיון חינוכי עם ילדיו על עצם הסוגיה ולמצוא דרכים כדי לעדן את משמעות הנסיעות. כך למשל, "יש מקום לבחון את יחסינו לאנשים שמאידיאולוגיה בוחרים להישאר בארץ – האם אנו משבחים אותם בפני ילדינו או חלילה להפך. בנוסף, יש מקום לבחון את כמות השיחות שלנו על הטיול, בחודשים שלפניו ואחריו. האם מוקד השיחות שלנו ביומיום הוא ערכי ורוחני, או שבמשך שבועות אנו משוחחים רק על החוויות ממדינה פלונית וממסעדה כשרה אלמונית". במקביל, וללא קשר ישיר לנסיעות, ממליץ הרב להעמיק את החינוך שלנו להבנת משמעותה של הארץ, קדושתה וייחודה. "משמעות שברוך ה' אנו זוכים לפגוש מחדש, אחרי אלפיים שנות תפילה וכיסופים".


  תקציר 273 תפקידנו ההורי בשבועות האחרונים של החופש הגדול - אב תשע"ז

הרב יונה גודמן אומר ש'לוח השנה' מזמן לנו תקופות שונות שלכל אחת מהן אפיון ייחודי של הנדרש מאיתנו במישור האישי והמשפחתי. כך למשל, מאחורינו תקופת 'שלושת השבועות' וימי בין המצרים, בהם שואפים אנו לחוש את ההעדר, להתאבל על מה שאין ולחשוב מה עלינו לתקן כדי להמשיך ולצעוד לעבר הגאולה. בדומה, לפנינו חודש אלול וימים של סליחות ורחמים, תשובה ותיקון אישי.

נוכח שתי תקופות אלו, מציע לנו הרב יונה לבחון את תפקידנו כעת, בימים בהם אין קייטנות, החופש הגדול נכנס למחצית השנייה שלו, וטרם התחדשו הלימודים.

לדבריו, "רבים חשים כעת סוג של 'בין הזמנים', כולל משפחות בהן אין מישהו שלומד בישיבה עם 'בין הזמנים' רשמי. זו תקופה של חופשים, בטלה בימים אחרים ולעתים תחושה של רפיון". "במשפחות רבות", כך לדעת הרב גודמן, "מרפים מההקפדה על מגוון הגבולות שנקבעו בתחילת החופש".

נוכח מצב זה, הוא מציע לנו לראות כעיקר משימתנו בימים אלו, את טיפוח המשפחתיות בכלל, ואת הקשרים עם כל ילד לחוד, בפרט. לדבריו, "כן, אף זה חלק מעבודת ה' שלנו, שבמובן מסוים מגיע לשיא בשבועות אלו". הרב יונה מציע לנו לעצור, לחשוב ולהוביל פעולה מודעת כפולה. "מצד אחד, גם אם רוצים לאפשר הרפייה בגבולות ובכללי הבית, רצוי לעשות כן בתוך מסגרת. למשל, אם בחודש הראשון הקפדנו על חצי שעה יומית במחשב, אפשר כעת להרפות ולהגדיר שמותר לשחק במשך שעה יומית במחשב. אך חשוב להגדיר את הזמן המתוקן. בדומה, אם בחודש הראשון סיכמנו שבקיץ מותר לילד מסוים ללכת לישון כל יום בשמונה וחצי בערב, ניתן כעת לסכם שקצת מרפים, אך קובעים זמן מתוקן של תשע בערב".

הרב יונה טוען שאף באכיפת כללים אלו ניתן להרפות קצת, וביתר קלות לאפשר "הארכה", ובלבד שיש סדר ומסגרת גם בתקופת החופש. במקביל, הוא מדגיש כי עלינו לזכור כי "זו תקופה בה צריך לפנות זמן רב יותר לילדינו. להבין שיש כעת הזדמנות חשובה לבניין קומה נוספת במשפחתיות שלנו, שבע"ה תעלה קומה לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה".

274 טיפוח אויירת אלול עם הילדים בחופש  

"ושוב אנו מציינים את תחילת אלול במקביל לשלהי החופש הגדול. האם הילדים שלנו אמורים לחוות תחושות של התעוררות ותשובה, במקביל לבריכה ולקניון, למחשב ולבילוי?" כך פותח הרב יונה גודמן את דבריו, בבואו לנתח בצורה פרקטית את האתגר החינוכי איתו אמורים להתמודד משפחות רבות בימים אלו. לדבריו, "בחלק גדול מהמשפחות, אלול כביכול 'מוקפא' עד לפתיחת שנת הלימודים בגן או בבית הספר. זאת בהנחה ששמה כבר יארגנו לילדינו פעילויות שונות שיצרו אווירה של חודש אלול".

לדעתו של הרב יונה, גישה זו מוטעית. "וכי אווירת חודש אלול הומצאה כדי לשמש תפאורת רקע לפעילות חברתית וחינוכית בית ספרית?? היא נוצרה עבורנו, ואווירת החודש אמורה ללוות כל אחד באופן אישי ומשפחתי. אולי דווקא בזכות שימי אלול נופלים השנה בזמן שאין בית ספר, נזכור לעשות את תפקידינו בבית בהקשר זה, לטובתנו ולטובת ילדינו".

הרב יונה כולל בדבריו אוסף עצות פרקטיות שניתן לאמץ בחיק המשפחה.

"רבים מתוכנו נוהגים בימי ספירת העומר – לספור את העומר גם בבית, עם הילדים, כמעש חינוכי. באותה מידה, כל עוד אין בית ספר, ניתן כל בוקר לתקוע בשופר בבית, לטובת מי שלא היה בבית כנסת. בדומה, יתכן שכל המזמור של 'לדוד ה' אורי' או כל הסליחות זה ארוך מידי לילדים קטנים. אך ניתן לבחור משפט או שניים קבועים שילדינו ילמדו בעל פה ואותם נאמר איתם כל בוקר, תוך הסברה שזה חלק מההכנות שלנו לראש השנה." "בגילים צעירים, אפשר לחשוב יחד איתם על יצירות יד וקישוטים שנכין כעת לבית, כדי שנחוש כולנו שחודש אלול הגיע. אפשר לקשט את הסלון או את החדר, בדברים שהילד הציע להכין יחדיו שקשורים לאווירת הימים הנוראים".

לדעתו של הרב יונה, העיקרון הזה נכון גם למתבגרים. "אם יש ווטסאפ משפחתי, אפשר שכל יום בן משפחה אחר יעלה קטע קצר שמוסיף למודעות ולהתעוררות, אותו יפיץ בקבוצה המשפחתית".

"סוף דבר", אומר הרב יונה, "ימים אלו של חודש אלול שמקבילים לחופש הגדול, מהווים אתגר והזדמנות עבורנו, להוסיף קומה בחינוך ילדינו תוך העמקת העשייה החינוכי-רוחנית של המשפחה. בידינו הדבר".

facebook banner
70 למדינת ישראל
הרב והרבנית גץ
חיפוש פנימי באתר
Loading